מאירפלד השקעות ונהול בע"מ ואח' נ' שטירון השקעות בע"מ ואח'

החלטה

זו בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (סגן הנשיא השופט ערן נווה) מיום 14.1.14 בשתי בקשות – "בקשה בהולה למתן צווי מניעה זמניים (במעמד צד אחד)", ובקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, לדחות את בקשת המבקשים. המשיבים מתנגדים לבקשה לרשות ערעור.

הלכה ידועה ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ, (18.3.10); רע"א 3041/12 מגנזי תשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח בית אריה, (14.6.12); רע"א 6558/13 קראיס נ' דדון, (8.1.14) והאסמכתאות המפורטות שם). המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים. מפני כבודם של הצדדים, שטענו בהרחבה, אדון בגופן של הטענות.

להסיר ספק, בקשת רשות ערעור מוגשת על ההחלטה מיום 14.1.14 ולא על החלטה קודמת מיום 15.10.13. הנחת היסוד לצורך הדיון היא שההחלטה מיום 15.10.13 עומדת בתוקפה ומחייבת את הצדדים. הנחת יסוד זו לצורך הדיון בבקשה לרשות ערעור, היא גם הנחת היסוד שהיתה צריכה לעמוד בפני בית המשפט קמא. אני דוחה את הטענה של המבקשים, כאילו שגה בית המשפט קמא והתייחס להחלטה מיום 15.10.13 כמעשה בית דין. היה על בית המשפט, והוא אכן עשה כך, להתייחס להחלטה מיום 15.10.13 כהחלטה תקפה בין הצדדים, אשר לפי תקנה 368 ניתן לעיין בה מחדש אם הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו. להסיר ספק, ההלכה אינה שמותר לבית המשפט לעיין מחדש בהחלטה שניתנה כדין גם ללא נסיבות חדשות או עובדות חדשות שנתגלו, אלא לפי תקנה 368, גם אם נמצא ששופט אחר של בית משפט מחוזי אמר שההלכה מאפשרת לעיין מחדש בהחלטה גם ללא שינוי כזה. גם בתי המשפט כפופים לתקנות סדר הדין האזרחי, וגם להלכת בית המשפט העליון, הקובעת שהגשת בקשה לעיון מחדש כאשר לא חל שינוי במצב או התבררה עובדה חדשה שלא הובאה לידיעת בית המשפט בדיון המקורי, היא שימוש לרעה בהליכי בית המשפט (ע"א 341/82 בר דרור נ' כסיף (25.7.83). בפני בית המשפט קמא לא היה דיון מחדש בבקשה לצו מניעה שהוגשה לפני 15.10.13, אלא דיון בשאלה אם לעיין מחדש בהחלטה שכבר ניתנה ביום 15.10.13 בבקשה לצו מניעה זמני. בהקשר זה, הכתרת הבקשה, שטבעה עיון מחדש בהחלטה, כבקשה למתן צווי מניעה זמניים במעמד צד אחד, תמוהה מאד.

אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו נוצרו נסיבות חדשות, שהן הבניה על ידי המשיבים בשטח שבבעלותם, שלפי ההחלטה מיום 15.10.13 לא נמנע מהם לבנות בו. המבקשים לא הוכיחו שינוי אחר במצב. הבניה הזו אינה "נסיבות חדשות" אלא פעולה בהמשך להחלטה מיום 15.10.13. כל מה שלא נאסר על המשיבים בהחלטה מיום 15.10.13 מותר להם לעשות, והעובדה שעשו מה שמותר להם ולא נמנע מהם, אינה נסיבה חדשה ואינה עובדה חדשה ואינה מצדיקה עיון מחדש בהחלטה מיום 15.10.13. על כן, בדין דחה בית המשפט קמא את הבקשה לעיון מחדש בהחלטתו מיום 15.10.13.

אשר לבקשה לבזיון בית המשפט, בדין קבע בית המשפט קמא, על פי הראיות שבפניו, שאין מקום שערכאת הערעור תתערב בהערכתן, שצו המניעה הזמני כפי שניתן לא הופר במודע. משכך, אין מקום להפעיל את הסנקציה החמורה לפי פקודת בזיון בית המשפט.

אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך 5,900 ₪. המזכירות תעביר למשיבים סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למבקשים.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: